נטי שמיע עפר נעה ביצירתה בין פיסול לעיצוב ומנסחת עולם שבו הגוף החם נתון בתוך סביבה חומרית קרה ומונוכרומית, הנדמית כבדיונית. הגוף, לעתים גלוי ולעתים סמוי, מהווה גרעין שסביבו או מתוכו צומחים חפצים וחללים, המעוררים שאלות בדבר היחס והתלות בינו לבין המרחב האופף אותו. באופן זה שמיע עפר מייצרת מערכות סדרתיות אשר בודקות את גבולותיה של הטריטוריה הפרטית ביחסה למרחב הציבורי ואת יכולת הישרדותו של היחיד במרחב פרוץ זה. חלליה התלת־ממדיים של האמנית מעוצבים באמצעות טכניקות של תפירה, הכְלבה או נעילה באזיקוני פלסטיק. ביצירתן של סביבות אלו היא פיתחה שפה חומרית המבוססת על חומרים רכים ואלסטיים, המנוגדים לקשיות המסורתית של שפת הפיסול. כך, למשל, היא "תופרת" אריחי בטון ויוצקת תבניות גמישות להגנה ולהסתרה. לאחרונה יצרה האמנית את חלל הבמה האקספרימנטלי של המופע טטריס בשיתוף עם הכוריאוגרפית נעה דר. העבודה התבססה על כך שהצופים מוקמו בתוך מתחם התנועה של הרקדנים, באופן שיצר קרבה קיצונית שנועדה לבחון את נקודת המבט של הקהל ואת משמעות היחס שבין הצופים והמבצעים. שמיע עפר אף פרסמה ספר אמן יוצא דופן באיכותו ובסגנונו, המסכם את עניינה במטפורה של הגוף ובניסיונות לחדור לתוכו ולחפש בו את עקבות התשוקה והנפש.

נולדה בתל אביב, 1965; חיה ויוצרת בקבוצת שילר